מחקר 5 - היבטים פיזיולוגיים וממשקיים בתהליך יצירת קליפת הביצה, במטילות המאופיינות בביצים סדוקות לרוב לעומת מטילות המאופיינות בביצים שלמות.

המטילות חולקו לשתי קבוצות ראשיות:

א. עופות המטילות בעיקר ביצים שלמות.

ב. עופות המטילות בעיקר ביצים פגומות כדלהלן: מעוותות, מגורענות, חוד פגום, קוד פגום, רכות.

בקבוצת השלמות הוטלו 93% ביצים שלמות ו- 7% ביצים פגומות כדלהלן : 1% רכות 3% מעוותות 2% מגורענות 1% שפוכות.

בקבוצת הפגומות הוטלו 15% ביצים שלמות ו- 85% ביצים פגומות כדלהלן: 35% רכות 8% מעוותות.

נעשה ניסוי של הנשרה כפויה על מנת לבחון אם ההנשרה פותרת את בעיית הביצים הפגומות. צום ההנשרה הופסק כאשר המטילות שהחלו במשקל 1800 גרם הגיעו למשקל של 1336 גרם (26%-).

תוצאות: קבוצת הביצים הרכות:

1.       לפני ההנשרה: בעיקר ביצים רכות.

2.       אחרי ההנשרה: שיפור זמני בלבד ברמת הביצים השלמות וחזרה, תוך כ- 5 חודשים, לביצים רכות. ההנשרה לא ממש עזרה.

  קבוצת המעוותות:

1.       לפני ההנשרה: בעיקר ביצים מעוותות.

2.       אחרי ההנשרה: שיפור בביצים השלמות עם חזרה מתמשכת אל המעוותות. 

קבוצת המגורענות:

1.       לפני ההנשרה: בעיקר ביצים מגורענות.

2.       אחרי ההנשרה: שיפור ברמת הביצים השלמות עם חזרה מתמשכת אל המגורענות.

קבוצת החוד:

1.       לפני ההנשרה: בעיקר ביצים עם חוד פגום.

2.       אחרי ההנשרה: שיפור זמני בביצים השלמות ההולך ופוחת עם הזמן.

קבוצת הקוד:

1.       לפני ההנשרה: בעיקר פגומות-רכות וקוד פגום.

2.       אחרי ההנשרה: שיפור זמני בביצים השלמות ההולך ופוחת עם הזמן.

סיכום:

א.       ההנשרה אינה משפרת את מצב הביצים הפגומות. יש אומנם שיפור מסוים ברמת הביצים השלמות אך הוא רק לתקופה קצרה והמטילות חוזרות להטיל את אותן ביצים פגומות תוך זמן קצר יחסית.

ב.       מתברר שהביצים הפגומות מוטלות, כמעט תמיד ע"י אותן המטילות עצמן. יש לשקול את האפשרות לאתר, לבודד ולפסול את המטילות המייצרות ביצים פגומות. לדבר יכולה להיות השלכה שיווקית וכלכלית ניכרת. דומני שבארגון נכון אפשר לעשות זאת גם בלולים גדולים.

ג.        ההנשרה אינה מהווה פתרון ארוך טווח לשיפור מצב הביצים הפגומות.

ד.       יש לבדוק כלכלית את נחיצות ההנשרה לאור הממצאים החדשים.